פסיכולוגיה יישומית או גרפולוגיה.

יחסי אהבה שנאה.

חוויות לאורך הדרך,של זמיר גרפולוגים.

מספר הגרפולוג יצחק זמיר.

25 שנה של עבודה עם מכון פילת כגרפולוג, הביאה אותי לכמה תובנות. ברצוני בכתבה זו לשתף אתכם בהן.הקורא הסקרן ימצא לדעתי עניין אינטלקטואלי לפחות.  נראה לי שאנשי כוח אדם העוסקים בכך בשוטף, ומתלבטים במי להיעזר בבחירת עובדים, יהיו אולי בשל עיסוקם בתחום:קהל הקוראים הספציפי איליו מופנית הכתבה .סביר שדעות נפוצות באשר ליכולותיה (או מגבלותיה) של הגרפולוגיה יקבלו בכתבה זו "הארה" חדשה.

בחרתי לשתף את הקורא גם בחוויות לאורך הדרך. מדובר במסע שתחילתו במפגש קצת מקרי. בהרבה לבטים , ציפיות. מסע לעיתים מרגש ומעשיר ולעיתים מתסכל מאוד. המסקנה הסופית היא שלמדנו הרבה, נוצר כלי מאוד יעיל, ויש עוד מה לעשות בהמשך הדרך. נתחיל בסיפור..

בשנות השבעים המוקדמות, הייתה תוכנית בגלי צהל ,שבה פנו מאזינים בעילום שם,במכתב אל גרפולוג ופסיכולוג. השאלות ברובן אינטימיות. ומכיוון שהפונה היה אנונימי, ופרטיותו הייתה מובטחת לחלוטין נוצרה טריטוריה מאוד חופשית שמותר היה לכתוב בה הכל כמעט.לנו למשיבים נוצרה אפשרות לענות לפונים בלא חשש מתביעה כל שהיא.מצב נדיר ביותר המאפשר הצצה מאוד אוטנטית לנפש האדם..האנשים התבטאו ללא חשש  , בגלוי לב נדיר.

לא נעסוק בתכנית שהייתה מאוד פופולארית.  ענינו בדרך כלל על הפניות היותר כלליות,אך לא השמדנו את המכתבים האנונימיים שהגיעו. אנחנו הגרפולוגים הבנו היטב שלפנינו אוצר של ממש. אחד הפסיכולוגים היה דר אביגדור רימר,( שבאותם ימים עסק בהקמת קבוצת פ"ילת)ומאד התעניין  בממצאים. היה נכון להקדיש מזמנו ,בדרך כלל ישבנו אחר התוכנית יחד, ודנו במשמעויות, למדנו על אישיות הכותבים בדרך ישירה ונפעמנו מהממצאים .

רק טבעי היה לכן  כשהוקמה חברת פילת ,שגם אני וגם הגרפולוג אליהו בן טובים, הועסקנו בפילת מתוך הכרה ששיתוף הפעולה בין פסיכולוגים וגרפולוגים הוא טבעי ונובע מהשכל הישר .הבנו שהגרפולוגיה תוסיף מידע , שמבחנים מקובלים אז , "בנדר"  או "רורשאך" ואחרים שהומצאו בפילת לא יכלו לתת . חוות הדעת הגרפולוגית נכתבה בנפרד. ואז נאסף כל המידע והוצאה המסקנה ונכתב הדוח הסופי.

 במשך השנים הראשונות של פילת מצאה את עצמה קבוצה גדולה של גרפולוגים מעורבת בעשייה. בין הבולטים שבהם אני נזכר בצביקה פופבסקי,שפיתח כבר אז תוכנה ממוחשבת עם חב" אלדין" אך זו כבר אופרה אחרת.

הייתה ללא ספק תקופה של  סיעוד מוחות. המשק מאוד התעניין בקורה, העבודה הלכה ורבתה. חב" פילת (שפעלה מתוך דירות שכורות די עלובות ברח טיומקין  בתל אביב ) הצליחה מאוד. הגרפולוגיה שהייתה עד אז בישראל נחלת קבוצה קטנה סגורה ובלתי מוכרת, פרצה אל הרדיו והטלוויזיה. הייתה תוכנית בהנחיית מני פאר כמדומני עם הגרפולוגית חנה קורן . משהוא" הפוך על הפוך" ממה שאנחנו עשינו בגלי צהל. כאן הגרפולוג נתבקש לגלות בעזרת ממצאים מכתב היד מי היא האשיות הציבורית מאחורי הקלעים.

 אני מזכיר זאת רק בשל האווירה שהייתה מאוד מפרגנת לכל יוזמה בתחום. בהמשך שיתוף  עם  ד"ר רימר כתבנו  טור שבועי בעיתון חדשות של אז בשם "שנים על אחד", בו יעצנו לאחד מקוראי העיתון יעוץ אישי ומקצועי.גם הופענו בתוכניות טלויזיה יחד, וגם הקמנו במשותף מכון לקשר זוגי בשם "אזר",נסיונות מענינים כשלעצמם.

התוצאה הבלתי נמנעת הייתה,- שהגרפולוגיה הצליחה מדי והפכה למתחרה משמעותית בשוק. היה מי שחשב ופעל "לקלקל" את החגיגה.

 כותרת הקרב הייתה ."הגרפולוגיה לא מדעית" ואנחנו הפסיכולוגים כן מדעיים.. חלק מהגרפולוגים כנראה נבהלו והקימו את "האגודה לגרפולוגיה מדעית". קבוצה פעילה יותר בשטח חשבה באופן רציני יותר ורצתה לאגד את הגרפולוגים סביב מה שדומה לאיגוד מקצועי והקימה את "האגודה הישראלית לגרפולוגיה"  שפעלה זמן קצר.רוב הגרפולוגים שעבדו בשטח בנו את עצמם בנפרד. דווקא זמיר גרפולוגים מצאה דרך ביניים לשיתוף פעולה עם פילת, הנמשך כך נדמה לי עד היום,(הגרפולוגית מירי-אגסי שנשארה בפילת מהתקופה שנקראנו "זמיר- אגסי גרפולוגים")     .

הפלגתי קצת בסיפור, וודאי שיש לו מקבילות בתחומים רבים נוספים, צרות העין, קנאה וקטנוניות עשויים לפגוע ברעיונות טובים, אך לא לעולם חוסן, שיתוף פעולה בין פסיכולוגיה לגרפולוגיה הוא טבעי ומתבקש .ההפרדה בין התחומים היא מלאכותית וגם מגוחכת, גוף הידע הגרפולוגי הוא בפועל הרבה יותר "מדעי" ומסודר.מילים אחרות גרפולוגים מסכימים יותר אחד עם השני, אך התחום בכללתו  מאוד קרוב ואחד משלים את השני, הפסיכולוגיה היישומית מודדת יותר מיומנויות, והגרפולוגיה מבינה יותר את האשיות הכוללת, השילוב ביניהם הוא  רעיון נכון.